בן רוזה ו-וולף, נולד ביום א' בכסלו תרע"ג (11.11.1912) בווינה, בירת אוסטריה. בחוץ-לארץ סיים בית-ספר תיכון והתמחה בעבודות עור עדינות. בשנת 1933, עם עלייתו לארץ, התיישב בירושלים, המשיך בעבודתו ואף פיתח אותה. שנים רבות היה חבר קואופרטיב "נעלי ארצנו" ובשנת 1947 החל לעבוד ברשות עצמו בייצור תיקים וארנקים. אדולף קנה לו שם כאחד המומחים במקצועו. הוא אהב חברה ושלוות-בית, היה גלוי-לב ועונה לדורשיו ברצון ומסור למשפחתו הקטנה. שקד בחיבה על הכנסת שכלולים בביתו, ושמחה יתירה הסב לו המשחק עם בנו הקטן. אדולף היה חבר ותיק ב"הגנה" והצטיין במיוחד בעיתות צרה במאורעות 1936-1939.

בחודש מאי 1948 התגייס לשירות מלא. היה ממגיניה האמיצים של ירושלים ולא נטש את שירותו גם לאחר שנפצע. ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), בהיותו בתצפית, נפל, שעה שעמד על גגו של אחד מבתי מנדלבוים התבונן בתותח שהלגיון כיוון אותו אל הבית. הוא ירד להזהיר את חבריו, אך איחר את המועד. בעלותו שנית נפגע הבית, התמוטט והוא נקבר תחת עיי המפולת. נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אישה, פנינה, בת ובן והורים זקנים. מרוב צער נפטרה אמו זמן קצר אחרי נפילתו.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.